ברטנורא על משנה פרה י״ב:ג׳

3 עַל דָּבָר הַמְקַבֵּל טֻמְאָה. אָדָם וְכֵלִים:

4 עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה. בְּהֵמָה וּכְלֵי אֲבָנִים:

5 אִם יֵשׁ בָּאֵזוֹב לֹא יִשְׁנֶה. אִם נִשְׁתַּיֵּר בָּאֵזוֹב כְּדֵי הַזָּאָה אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִטְבֹּל פַּעַם שְׁנִיָּה, אֶלָּא מַזֶּה מֵאוֹתוֹ שֶׁנִּשְׁתַּיֵּר בָּאֵזוֹב עַל הַדָּבָר הַטָּמֵא וְעָלְתָה לוֹ הַזָּאָה, דִּכְתִיב וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא, עַד שֶׁיִּתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת עַל הַטָּמֵא, הִלְכָּךְ כְּשֶׁנִּתְכַּוֵּן בִּשְׁעַת טְבִילַת הָאֵזוֹב לְהַזּוֹת עַל הַטָּמֵא לֹא יִשְׁנֶה, אֶלָּא יַזֶּה מִמַּה שֶּׁנִּשְׁתַּיֵּר בָּאֵזוֹב. אֲבָל אִם טָבַל הָאֵזוֹב כְּדֵי לְהַזּוֹת עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, הוֹאִיל וּתְחִלַּת טְבִילָתוֹ פְּסוּלָה, כָּךְ הַזָּאָתוֹ פְסוּלָה, וְלֹא יַזֶּה בְּמַה שֶּׁנִּשְׁתַּיֵּר בָּאֵזוֹב עַד שֶׁיִּשְׁנֶה:

6 הַמַּיִם הַמְנַטְּפִין. מִן הָאֵזוֹב שֶׁהִטְבִּילוֹ לְשֵׁם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, אִם הִטְבִּיל בְּאוֹתָם טִפּוֹת אֵזוֹב וְהִזָּה מֵהֶן, כְּשֵׁרִין:

7 לְפִיכָךְ הֵן מְטַמְּאִין. לְפִי שֶׁלֹּא עָשׂוּ מִצְוָתָן, שֶׁהֲרֵי הַטְּבִילָה הָרִאשׁוֹנָה פְּסוּלָה הָיְתָה, וַהֲרֵי אֵלּוּ הַטִּפּוֹת כִּשְׁאָר מֵי חַטָּאת הַכְּשֵׁרִים שֶׁהֵן מְטַמְּאִין: